עונות

הַסְּתָו זוֹכֵר אוֹתָךְ, מְדַגְדֵג בְּנוֹצַת קוֹר אֶת שִׁדְרָתֵךְ. בְּאֶצְבָּעוֹת מְקֻמָּטוֹת שֶׁמָשְׁכוּ צְלִילִים עַל הַפְּסַנְתֵר אַתְּ מוֹשֶׁכֶת עוֹד שְׂמִיכָה לַעֲטוֹף בְּדִידוּתֵךְ. זִכְרוֹנוֹת מַצְהִיבִים נִדְבָּקִים אֶל הַחַלּוֹן לְרֶגַע קָצָר וְנוֹשְׁרִים.   הַסְּתָו זוֹכֵר אוֹתָךְ. הֶאָבִיב כְּבָר שָׁכַח